חומר ויצירה: ביקורת על ספרה החדש של אורלי נזר

---

אורלי נזר, חומר ויצירה: קרמיקה ישראלית מודרנית, 1932–1979. שדה בוקר: מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2026. 272 עמודים.
הביקורת עתידה לצאת בדפוס בכתב העת 1280.

ספרה החדש של ד"ר אורלי נזר, העוסק בשדה הקרמיקה הארץ-ישראלי והישראלי על פני חמישה עשורים מכוננים, משנות ה-30 עד שלהי שנות ה-70, הוא בשורה לאוהבות ואוהבי התחום. הספר מפגיש את קוראיו עם היבטים שונים של שדה הקרמיקה הישראלי – היסטוריה, התקבלות, מגדר, לאום ועוד. מן ההיבט ההיסטורי פורשת לפנינו המחברת רצף מפורט, מדוקדק ומעמיק הממקם במרחב ובזמן את הנפשות הפועלות בשדה הקרמיקה האמנותית הישראלית. מן הבחינה הזו משמש הספר כספר עיון ויעץ למחקר, קטלוג, תיארוך וזיהוי עבודות, ובסיס איתן למחקר על אמניות ואמנים בתחום. ניכר כי המחברת עשתה מאמץ לא מבוטל לאסוף ולהביא מידע רב ככל האפשר על הכשרתם של האמניות והאמנים הנזכרים, תולדותיהם וטווח פעילותם. אמנם הספר אינו בנוי כאינדקס של ממש, אולם המידע הרב והמרוכז המובא בו יקר ערך. לצד הפרטים הרבים, מועמדת העשייה הקרמית האמנותית בהקשר הלאומי, התעשייתי והפוליטי: המחברת קושרת בין מאמצים פרטיים ובין יוזמות המדינה השונות לעידוד האמנות, תעשיית חפצי החן, התיירות והמסחר, ומשרטטת מפת קשרים בין הפרטי והלאומי. מפה זו חושפת את הגרסה המקומית של הקשר הבל-יינתק – לטוב ולמוטב – בין פטרונות ממלכתית ובין פריחת האמנות או קמילתה, בין חופש אמנותי ובין צרכי השוק ורצונותיו, בין הקיטש לפרימיטיביזם ובין הממלכתיות והלאום ליחיד.

הספר בנוי כרצף כרונולוגי, ומפרט את הזרמים והסוגות השונות שפעלו בשדה הקרמיקה המקומית במהלך התקופה. בכל חטיבת שנים – הישוב, המדינה הצעירה, ושנות ה-60 ואילך – משבצת המחברת פרקים העוסקים בהיסטוריוגרפיה של התחום בשנים אלו, בהתקבלותו ובתפיסות חדשות בשדה. כך מתקבל מארג כרונולוגי מחד גיסא ומרובד מאידך גיסא – המעשה האמנותי, התקבלותו, תפיסות על אודותיו והתפתחותו.

התמה העוברת כחוט השני בין כל פרקי הספר היא המאבק על הכרה אמנותית בתחום שפעמים רבות נחשב למעשה אוּמן, מלאכת מחשבת או קראפט – קרי, ייצור בעבודת יד ובקנה מידה קטן בידי בעלי מקצוע. קראפט, בניגוד לאמנות, נחשב תחום נטול כוונה ומחשבה אמנותית, המעדיף את היכולת וההקפדה על הטכניקה על פני ההשראה והכוונה. לאורך כל התקופה שממפה המחברת נשמעים הדי המאבק הזה בכתיבתם של  מבקרי אמנות על מעשה ידיהם של אמנים ואמניות בתחום, והוא צץ גם בהקשר המגדרי – מי נחשב אמן ומי נחשבת רק קדרית העוסקת בקראפט, או גרוע מזה, מורה לקרמיקה; כיצד מכונה המחלקה להוראת התחום בבתי הספר לאמנות, ומי עומד או עומדת בראשה בנקודת הזמן של שינוי השם: כך למשל עומדת המחברת על הקשר שבין שינוי שמה של המחלקה לקרמיקה בבצלאל ל"המחלקה לקדרות" בידי גדולה עוגן ול"מחלקה לעיצוב קרמי" בידי ציונה שמשי; ועל האופן שבו השתנתה תפיסת התחום לאורך השנים הללו בקרב אמניות ואמנים, מבקרות ומבקרים ובציבור הרחב.

פרק משמעותי בתולדות הקרמיקה בארץ ישראל ובישראל בתקופה הנידונה, שלו מקדישה המחברת מקום נרחב, הוא מקומיות מול בין-לאומיות וקריאה בכוונות האמנים. האם הקרמיקה מקומית או אירופית? האם היא כנענית או ערבית? האם מטרתה לעורר הדים מימי קדם משום היותה תחום קדום ופרימיטיבי או להביא את המודרנה לישראל? האם עיקר החשיבות בכלי או בציור שעל גביו? מי מחליט על כך – האמנית או המבקר המפרש את כוונותיה?

העיסוק בטכנולוגיה של הקרמיקה אינו נעדר מן הספר. מבעד לעיני, כמי שעוסקת בתיעוד תרבות חומרית אולם אינה מומחית לקרמיקה, נראה שהמחברת ביקשה להתאים את הספר לכל נפש המבקשת לדעת דבר או שניים על קרמיקה; הדיון הטכנולוגי אינו שטחי אולם גם אינו כתוב כצופן ליודעי ח"ן בלבד, והוא קולח ונהיר ביותר.

לצד העושר ההיסטורי והתיאורטי, היה מתבקש גם עושר חזותי. הספר מביא תצלום של עבודה או שניים, רובם קטנים, עבור כל אמן או אמנית. אמנם מדובר בספר עיון אקדמי בהוצאה אוניברסיטאית ולא באלבום לשולחן קפה, אולם הטקסט היה יוצא נשכר מצירוף תצלומים רבים יותר של עבודות, ואף מהגדלתם. בייחוד ניכר החסר במסגרת הדיון בסגנונות ובזרמים, שנדרש להמחשה חזותית משמעותית יותר. אולם, על העדר זה מפצה הספר בעושר תיאורי ובקריאה קולחת ונעימה.

כמי שעיקר היכרותה עם  קרמיקה ישראלית הוא כמתעדת תרבות חומרית וכחוקרת חפצי מורשת, אני משתייכת לקהל היעד המובהק של הספר. זכיתי להשתתף במלאכת קטלוג האוסף שבבעלות המחברת, לתרום מעט באיתור מידע ולצפות לצאתו של הספר. ואכן, לא התאכזבתי. הטקסט מעניין, מרחיב אופקים ומעמיק, והוא מומלץ לכל – מאספניות וחובבי וינטג' וקרמיקה ועד לחוקרות וחוקרי תולדות האמנות בישראל.

—

אוסף הקרמיקה הישראלית שמחזיקה ד"ר נזר קוטלג במסגרת מיזם ארץ חפץ וזמין להתרשמות ולמחקר כאן באתר.

---