מצבי חירום דורשים לעיתים פינוי מסודר של בתי אוסף ומוזיאונים. ברשומה זו יובא תקציר של נהלי פינוי האוספים של איגוד המוזיאונים העולמי
מצבי חירום, אסונות טבע ומלחמות מעמידים בסכנה לא רק את קיומנו הפיזי אלא גם את הזיכרון ואת חפצי המורשת. נהלים לשעות חירום של ארגוני תרבות, מורשת ומוזיאונים יכולים לשמש כמפת דרכים גם לבתי אוסף. ברשומה זו נביא תקציר של הנוהל לפינוי חירום של אוספי מורשת של איקו"ם (איגוד המוזיאונים העולמי), ובארגז הכלים נביא קישורים למדריכים נוספים.
ארבעה שלבים בפינוי חירום של אוספי מורשת
- הערכה:
יש להעריך האם נשקפת סכנה אמיתית לחפצים. אם בית האוסף מצוי באזור מלחמה, למשל, או במקום שבו החפצים עלולים להיפגע – ממהומות, מטילים, מהצתות וכיוצא באלו – יש להניח כי החפצים בסכנה ולנקוט צעדים בהתאם.
יש למגן את המקום מפני הסכנה. בהתאם לסוג האיום, הצעד הראשון הוא לבדוק האם אפשר להגן על המקום – למשל, הציב אבטחה נוספת או להציב מתרס מפני פריצה. אם הסכנה היא מסוג שאינו מאפשר זאת, יש לפנות את החפצים.
יש להכין רשימת תעדוף. יש להתייעץ עם מנהלי בית האוסף, האוצר.ת או האחראי.ת, לעיין ברשומות בית האוסף, ולהכין רשימה של חפצים המצויים בראש סדר העדיפויות – אם עקב ערכם הכספי ואם עקב חשיבותם ההיסטורית. יש לסמן את החפצים בעזרת פיסות נייר לצידם או באופן אחר המאפשר לזהות אותם בקלות בשעת חירום. אם אי אפשר להפריד בין החפצים על סמך חשיבותם, יש להכין רשימה של חפצים המצויים בסכנה יותר מאחרים, בהתאם לסוג הסכנה. אחת האפשרויות היא להתוות את מסלול האיום העתידי – למשל, את הפתח שבו עלולים להיכנס פורעים ואת האזור המצוי בסכנה בתוך בית האוסף – ולתעדף את החפצים בהתאם. יש מצבים שבהם כל המקום מצוי בסכנה במידה שווה.
כיצד מתעדפים חפצים בהעדר מידע?
חפצים מחומרים רגישים ושבירים – נייר, עץ, זכוכית, טקסטיל, עצם, קרמיקה וחומר – מצויים בסיכון רב יותר ויש לשקול להציל אותם תחילה.
חפצים גדולים וכבדים קשים לפינוי בשעת חרום ועדיף להגן עליהם במקום היצאם ככל האפשר.
2. היערכות:
הכנת מקום בטוח לחפצים ומסלול בטוח אליו. לאחר שמחליטים אילו חפצים יפונו, יש למצוא להם מקום מבטחים לאחסון זמני. יש לוודא שהמקום גדול דיו, שהוא נקי וכי אין בו חשש לעובש, למזיקים וללחות, שהוא אכן בטוח מפני גניבה וונדליזם, כי יש אליו גישה בטוחה מבית האוסף וכי יתאפשר להשאיר בו את החפצים לפרק זמן בלתי ידוע. יש לזכור כי חפצים שהוצלו נותרים לעתים באחסון שנים ארוכות, ולהביא זאת בחשבון בעת בחירת המקום.
קבלת אישור. לאחר איתור מקום בטוח יש לקבל את האישורים המתאימים מן הרשויות המתאימות לפינוי והצלת החפצים.
גיבוש צוות. הצוות ימנה את כל האחראיות.ים על החפצים המצויים בסכנה. בראש הצוות יש להעמיד אדם המסוגל לנהל את החילוץ ולהקצות משימות לצוות. משימות אלו כוללות תיעוד, העברה ואריזה, שינוע וארגון במקום האחסון הזמני.
הקצאת מספרי זיהוי וקוד מקום. לפני הזזת פריט ממקומו יש להקצות לו מספר זיהוי ייחודי. יש לוודא ששיטת המספור פשוטה וקלה להבנה ומעקב. יש להקצות לחפצים קוד מקום שיאפשר לדעת היכן היו מוצבים. שיטת המספור באשמו"ר כוללת תיעוד של מקום החפץ ואפשר להעזר בה.
הקוד צריך לכלול: אות או אותיות המייצגות את שם בית האוסף, מספר קומה, מספר חדר ומספר ארון.
יש להצמיד לכל חפץ תווית ועליה המספר וקוד המקום.
יש לצלם את החדרים, את ארונות התצוגה ואת המדפים העומדים בפני פינוי, כך שהתוויות יראו בתצלומים. לחלופין אפשר להכין מפה של התצוגות השונות והקירות ועליה לציין את מקום החפצים המקורי.
הכנת רשימת מצאי לשעת חירום. הרשימה אמורה לכלול:
מספר חפץ בסדר עולה | מספר קודם | מספר זיהוי שהוקצה לחפץ לצורך הפינוי | סוג החפץ | החומר שממנו עשוי החפץ | מידות | משקל | קוד מקום מקורי | תמונה או מפה של מיקום החפץ | מיקום חדש | תמונה או מפה של מיקום החפץ החדש |
אם אין אפשרות לשקול, אפשר לתאר את המשקל באמצעות הסימן +. לדוגמה, אם החפץ קל לנשיאה יש לציין +. אם נדרשים שני אנשים להרימו, יש לציין ++, ואם נדרש ציוד כבד לשנעו, יש לציין +++. |
הכנת ציוד. יש להכין מראש את הציוד הנחוץ לתיעוד החפצים, העברתם, אריזתם, שינועם ואחסונם במקום נגיש הידוע לצוות האחראי. יש לוודא שלרשות הצוות עומד ציוד נחוץ כגון כפפות, מסכות וקסדות בטיחות. יש להתאים את הציוד לסוג הסכנה הנשקפת לחפצים.
הגדרת אזור עבודה. יש להחליט מראש על שטח מתאים היכול לשמש לטיפול בחפצים בעת הפינוי ולצייד אותו בשולחנות ובחומרי אריזה.
הכנת אמצעי שינוע. יש להכין אמצעי תחבורה בטוח לשינוע החפצים למקום מבטחים ולוודא שהזמן הנדרש להעברתם כלול בתוכנית העבודה.
3. תיעוד, אריזה והעברה:
יש לארגן את הציוד הנחוץ לאריזת החפצים.
יש להכין את רשימת המצאי לחירום (טבלה מס' 1).
יש להכין את אזור העבודה לאריזת החפצים.
יש להעביר את החפצים לאזור העבודה ולארוז אותם. יש לצרף אליהם עותק של רשימת המצאי לחירום.
יש לצרף אל החפצים את תוויות הזיהוי שלהם, ולסמן בעזרת תווית גם את האריזה.
יש לצרף לחפצים רשימה מפורטת (כמודגם בטבלה 2) כדי לזהותם בעת הפריקה והסידור במקום ולוודא שהגיעו במלואם.
מספר | מספר מכל | מספר חפצים במכל | הוראות מיוחדות לשינוע | נשלח בידי | מספר הרכב | תאריך הקבלה | מספר המכל | מספר חפצים במכל | התקבל בידי |
4. קבלה ואחסון:
הכנת החלל. בשעת האריזה יש להקצות חלק מן הצוות למלאכת הכנת חלל האחסון. יש לוודא שהחלל נקי, בטוח וכי יש בו אמצעים לאחסן כראוי את כל החפצים. אם אין במקום האחסון מדפים וארונות תצוגה מתאימים, יש לוודא שהמכלים מוגנים. יש לפרוש על הרצפה יריעות חסינות למים או להניח את המכלים על משטחי עץ.
מיון החפצים. עם קבלת החפצים במקומם החדש יש לעבור על רשימת המצאי ולציין ליד כל חפץ האם הגיע. יש למיין את החפצים (על פי משקלם ושבירותם) ולהניחם על החפצים.
יש להקצות לחפצים קוד מיקום חדש, לסמנו ברשימת המצאי ולהכין מפה חדשה המתעדת את מקומם הנוכחי.
יש לוודא שהמקום בטוח ומוגן מפני ונדליזם. אם יש צורך, יש לדווח לרשויות המתאימות על העברת החפצים בהצלחה למקומם החדש.
ניטור. יש לבנות שגרת ניקיון ופיקוח על מקום אחסונם של החפצים ולוודא שאינם ניזוקים.