רות עיטם-פכטוביץ

כלים בסיסיים וכללי אצבע לחקר חפצי יודאיקה

כמעט בכל אוסף מורשת אפשר למצוא חפצים הנכנסים בהגדרת ‘תשמישי קדושה’ או חפצים שהם אמנות יהודית (כלומר, כל מה שמכונה באופן כללי “יודאיקה”), מן הסיבה שהם משמשים במנהגים, במצוות ובטקסי מחזור החיים היהודי. החל בחפץ האולטימטיבי המצוי כמעט בכל אוסף, מנורת חנוכה, עבור בפמוטות ובתיק לתפילין וכלה במפת שולחן ועליה נוסח הקידוש לשבת וצלחת מעוטרת לפסח – וביניהם אפשר למצוא חפצים רבים שונים ומשונים מכל תחומי החיים, כמו כתובות מעוטרות, כרזות “מזרח”, בגדים יהודיים מסורתיים, עיטורי ספר תורה, מגילות אסתר, חותמות כשרות מוקדמות, קופות צדקה, אסימונים לבתי תמחוי יהודיים, כלי מילה ועוד ועוד.

רובנו איננו מכירים את החפצים הללו מקרוב, וגם אם כן, הרי שרק את גרסאותיהם המודרניות, המשמשות אותנו בחיי היום-יום. כשאנחנו ניגשים למשימת תיאור החפצים ותיארוכם, קורה שניצבים לפני שוקת שבורה ואיננו יודעים אפילו מה שם החפץ ולמה שימש. 

הכלי הראשון העומד לרשותנו הוא חיפוש תמונות בגוגל. זיהוי התמונה בגוגל הולך ומשתכלל, וסביר שאם איננו יודעים מה היה שימושו של החפץ, גוגל ידע לומר לנו מה שמו, למה שימש, ואף יציג לנו תמונות של חפצים דומים. כמו בכל כלי, יש לנהוג בתוצאות בשיקול דעת זהיר – הן עשויות להיות שגויות ולהטעות אותנו. 

כיצד מחפשים תמונה בגוגל? יש כמה שלבים אולם הם אינם מסובכים:

1. לצלם את החפץ. 2. לפתוח את התמונה בגוגל תמונות. 3. ללחוץ על “שיתוף” ומן האפשרויות הרבות לבחור “חיפוש תמונה” או “search image with Google”. התוצאות שנקבל יכולות לעזור לנו להבין מהו החפץ ומה שימושו.

אחרי שהבנו (או אולי ידענו מראש) – גם אם רק בקירוב – מה שם החפץ ולמה שימש, יש כמה וכמה מאגרי מידע שיכולים לשמש אותנו בשלב הבא. השיטה העיקרית לזיהוי ותארוך חפצים (להוציא כלי כסף – על כך בפוסט נפרד) היא השוואה לחפצים שידוע לנו מה מקורם וגילם – אם משום שיש לנו פרובננס (או בעברית – מוצאות, עדות על מוצא החפץ) חד משמעי ואם משום שהדבר ידוע לנו באופן אחר, כמו הוכחות מן המחקר או חפץ שיש עליו עדות חד משמעית לגילו ומוצאו (כמו כתובת הקדשה מהימנה). אם, לדוגמה, בידינו פרוכת לספר תורה, ומצאנו פרוכת זהה מצד הדגם שעליה, שיטת עשייתה והחומרים שממנה היא עשויה, ואשר עליה רקומה שנת עשייתה והעיר או הקהילה שאליה השתייכה – סביר להניח שגם הפרוכת שלנו ממקור דומה (כמובן, רק אחרי שוידאנו שהפרטים הדקים זהים, וחשוב לדעת שהדבר יכול להיות מבלבל ביותר). לפיכך, אתרים וספרים שבהם מתועדים חפצי יודאיקה רבים המזוהים מצד מוצאם וגילם יכולים לסייע לנו בהשוואה.

כך למשל נוכל להעזר באינדקס לאמנות יהודית ע”ש בצלאל נרקיס (בקישור https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=main) של המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית. בצלאל נרקיס היה היסטוריון אמנות ישראלי, מגדולי המומחים לאמנות יהודית, ובנו של מרדכי נרקיס, חוקר אמנות יהודית ומנהל בית הנכאת בצלאל (שהפך לאחר מכן למוזיאון ישראל). האינדקס על שמו, בניהול האוניברסיטה העברית, מאגד אלפי תצלומים של חפצי יודאיקה ממוזיאונים ואוספים שונים. רובם המכריע מזוהה – הן מבחינת מוצא והן מבחינת תקופה. כך, אם ניכנס לאינדקס לחפש פמוטות, ונמצא שכל הפמוטות מאותו סוג מקורם בוורשה של ראשית המאה ה-20 – ייקל עלינו להניח במידה סבירה של ביטחון שמקורו של החפץ שלנו באותו מקום ובאותה תקופה. יש להדגיש שאין די בדמיון חלקי ושטחי. רק דמיון רב ומהותי יכול להעיד על זהותו של חפץ.

לצד אינדקס נרקיס, קיימים אתרים נוספים שיכולים לשמש אותנו לצורך השוואה, בהם אתר מוזיאון ישראל ואתר המוזיאון היהודי בניו-יורק. מפאת היקף האוספים המוגבל לצד טבעם המוזיאלי, המכתיב בדרך כלל בחירת פריטים חשובים או יפים במיוחד, הם שימושיים במקרה זה פחות מאינדקס נרקיס שאינו בורר חפצים לפי קריטריונים אלו.

הבה נדגים:
בידינו מנורת חנוכה. צבעה כסוף. בראשה כתר ועליו ציפור. היא עשויה דוגמת תחרת כסף, במרכזה מעין ארון ולו דלת נפתחת, ומשני צידיו עמודים.

מנורת חנוכה. אוסף הנשיא, ybz.56.2019

נפתח את אינדקס נרקיס לאמנות יהודית (https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=main) , ניכנס בעזרת הכפתור “ENTER” ונבחר “OBJECT” (חפץ). בתפריט משמאל נבחר “Year cycle” (מעגל השנה), אחר כך נבחר “Hanukkah” ולבסוף “Hanukkah lamp” (מנורת חנוכה).

יתקבלו מאות תוצאות – תמונות של חנוכיות מכל רחבי העולם היהודי ומתקופות רבות ושונות. מכאן נתקדם עקב בצד אגודל: נביט בתצלומים זה לאחר זה ונחפש פריט דומה ככל האפשר לפריט שבידינו. כבר בדף הראשון נמצא מנורה דומה ביותר (מסומנת באדום):

פריט דומה אחד אינו מספיק; יש להמשיך ולחפש, ואכן, בדפים הבאים נמצא מנורות דומות נוספות. ניכנס לכל אחת ונבדוק מה מוצאה ובאיזו תקופה יוצרה בערך. נגלה שמקור כולן במזרח אירופה (רוסיה, אוקראינה, פולין, גליציה ועוד; יש לזכור ששמות חבלי ארץ משתנים תכופות) ומתקופות שונות – החל במאה ה-18 ועד המאה ה-20. מכאן שאפשר להסיק כבר שתי מסקנות: זוהי מנורת חנוכה ממזרח אירופה, והיא יוצרה, כפי הנראה, בין המאה ה-18 למאה ה-20 (נסייג ונאמר שישנם זיופים רבים, אולם זיהויים הוא עניין למומחים. בדרך כלל, כל עוד איננו מוכרים את הפריט, אפשר לפעול מתוך הנחה זהירה שהפריט שבידינו מקורי ולזכור שיכול להתברר גם אחרת). נמשיך ונבדוק פרטים על המנורות באינדקס: נגלה שכולן עשויות כסף, שטכניקת תחרת הכסף מכונה “פיליגרן” ושטיפוס המנורה מכונה “מנורת הבעל שם טוב”. כך, בכלים פשוטים למדי, אפשר לגלות לא מעט על חפצים היסטוריים ולגלות עובדות מפתיעות על המורשת החומרית שבידינו.

כאמור לעיל, כלי כסף יכולים ללמד אותנו פרטים רבים נוספים על מקורם, יוצרם וגילם; אולם על כך ברשומה נפרדת.