כמו בארכיאולוגיה, כשמתחילים להסיר את שכבות האבק מעל החפצים הישנים מגלות תגליות ונחשפים סיפורים שולקחים אותנו הרחק במקום ובזמן. והפעם – סיפורו של ארון הקודש הישן בבית הכנסת הישן בתקומה שתוכנן בידי האדריכל מאיר בן אורי

בית הכנסת הישן בתקומה. צילום: שרית עוזיאלי

במסגרת מלאכת התיעוד והקמת מרכז התיעוד במושב תקומה, אחד מ-11 הנקודות בנגב, התעמקנו בתולדותיהן של נקודות היסטוריות במושב. אחת מהן היא בית הכנסת הישן, שנחנך בשלהי שנות ה-50. לבית הכנסת תוכנן ארון קודש מודרני, מעוטר ביד אמן וגדול מאוד – למעלה מחמישה מטרים גובהו. ממאמר שפרסם האדריכל מאיר בן אורי שהתמחה בתכנון בתי כנסת בעיתון “הצופה” למדנו שמדובר בארון קודש בתכנונו שלו. בנו של האדריכל, יאיר בן אורי, עוסק בשימור מורשת אביו; בין היתר הקים את מוזיאון בן אורי. ממנו שמענו פרטים נוספים ורבים; על הארון, על התוכנית האיקונוגרפית שלו ועל הקמתו, ועל הפרוכת שהזמינה משפחת אבל לזכר קרובי משפחתם שנספו בשואה ואשר אביו תכנן ואמו רקמה.

תוכנית ארון הקודש בתקומה, אדריכל מאיר בן אורי. באדיבות בנו, יאיר בן אורי.


הארון כבר אינו קיים בבית הכנסת; חלקיו שמורים בזכות ד”ר יוכי אילן, תושבת המושב שהצילה אותו רגע לפני שנעלם. לסקיצות, לתמונות ארון הקודש ולתיעוד מלאכת יצירת הפרוכת – כדאי לעבור לבלוג של מוזיאון בן אורי ולקרוא בהרחבה – כאן וגם כאן.