בולים לכבוד כנס מחולות העם בדליה – הסדרה שמעולם לא הונפקה אבל נשלחה בדואר

כנס מחולות העם השלישי בדליה שנערך ב-1951 משך אליו כ-50,000 צופים מכל רחבי הארץ. שוטרים עמדו בדרכים וכיוונו את המגיעים, ועיתונאים נרגשים כתבו מאמרי שבח על האירוע. הכנס היה יוצא דופן בגודלו ובמחזות המחול שהוצגו בו, והוא עורר רושם עז בלב הצופים והמשתתפים. אחד מהם התרשם כל כך שבשובו הביתה ישב לצייר סדרת בולים פרטיים; הצופה הנלהב וחובב הבולים היה אליעזר שרף, הנגר והקריקטוריסט של קיבוץ ארז.

זילברברג, ב. צלם, תצלומים – כנס מחולות דליה השלישי, 1951, סימול FMD-003-011-002, ארכיון כנס מחולות דליה. המקור נמצא בארכיון קיבוץ דליה.

אליעזר שרף, יליד רומניה, עלה לארץ עם אמו. הוא גדל בפתח תקווה, התגייס לפלמ"ח והיה בהכשרת "ארז" בחטיבת יפתח. יחד עם חבריו להכשרה עלה על הקרקע ויחד הקימו את קיבוץ ארז בשנת 1949. אביו של אליעזר שהיגר בגפו לארצות הברית היה אדם אמיד וצייד את נגריית הקיבוץ שעליה הופקד אליעזר; עקב פציעת ירי ברגלו לא יכול לעבוד בענפים אחרים. בענף התרבות בקיבוץ היה אליעזר מוכר בזכות איוריו המשעשעים שהציגו את חיי הקיבוץ במלוא פארם – או עליבותם, תלוי ביום, בשעה ובמקום. הקריקטורות החריפות ליוו את הקובץ "התחלות קשות" מאת יצחק נשרי, המתאר את שנותיו הראשונות של הקיבוץ ואת ה"ארזיפדיה" – אנציקלופדיה הומוריסטית לחיי קיבוץ ארז בשם "דרך-ארז" שכתב הוא עצמו. כמו כן צייר את קישוטי החגים לחדר האוכל, ואיוריו התפרסמו בשבועון התנועה הקיבוצית "איגרת" ובעיתון "במעלה".

מן הקריקטורות של אליעזר שרף. באדיבות משפחת שרף, קיבוץ ארז


אליעזר היה חובב בולים נלהב וידען גדול בתחום, אולם לא תמיד היו לו האמצעים לקנות אותם, ולכן החליט לנצל את כישוריו בציור ולצייר לעצמו בולים. בשנת 1948 התערב על חפיסת שוקולד שיצליח לצייר בול כה מדויק שפקידי הדואר לא יבחינו בזיוף. ואכן כך היה: המעטפה ועליה בול תוצרת הבית נשלחה בדואר והגיעה למענה. תוך שמילא את אלבומיו בהעתקי בולים שהם למעשה מיניאטורות זעירות, מדויקות להפליא ומצוירות ביד אמן, נהג שרף לעצב גם בולים דמיוניים לרגל אירועים שונים. כך עשה גם לרגל חגיגת מחולות העם בדליה שבה השתתף כעיתונאי – ספק מטעם הקיבוץ, ספק מטעם עצמו.

הדבר לא נותר בגדר תעלול חד פעמי. לצד ציור למגירה – או במקרה זה, לאלבום הבולים – המשיך אליעזר לנהל תחרות חד-צדדית ובלתי-מוכרזת מול רשות הדואר. ולשלוח את בולי-הבית שלו בדואר. לעתים היו בולים אלו העתקים של בולים קיימים, ולפעמים היו אלו הבולים הדמיוניים שעיצב. משפחתו של אליעזר שרף מחזיקה באלבומי הבולים שלו, הכוללים גם את הבולים המצוירים, אולם לפחות מעטפה אחת התגלגלה הרחק מארז לפני ששבה הביתה.

בשנת 2024 גילתה רוני מסטר מחנות הספרים "האחים גרין" מעטפה בתוך אחד הספרים. מסטר מתעדת מציאות בתוך ספרים – מסמכים, פתקים, הקדשות – ואת המעטפה ששלח אליעזר שרף לעופרה הורוביץ (אף היא חברת קיבוץ ארז) בשנת 1953, העניקה לאחותה איה, סטודנטית לתקשורת חזותית ב"בצלאל". בשנת 2025, זמן קצר לאחר שהוחל ברישום אוסף קיבוץ ארז במיזם ארץ חפץ, ביקרה איה באוסף יד בן-צבי במסגרת המיזם, שמעה על דבר קיומו של אוסף בקיבוץ ארז והחליטה להשיב את המעטפה הביתה. על המעטפה שלושה בולים מעשה ידיו של אליעזר שרף, המתעדים את הרקדנים בבגדיהם העממיים. על אחד הבולים נושאים צמד הרוקדים מגל וחרב שיחד יוצרים את סמל הנח"ל. המעטפה נושאת חותמת המתוארכת לפורים תשי"ג (1953), וייתכן שאף היא צוירה בידי שרף. המעטפה עברה בדואר, הגיעה להורוביץ ונותרה אצלה כל השנים, עד שהתגלגלה לחנות הספרים לאחר פטירתה. עם שובה של המעטפה לאוסף הקיבוץ, היא מצטרפת לאוסף אליעזר שרף שעתיד להירשם כגלעד צנוע לאדם יוצא דופן ונחבא אל הכלים.