3 דקות קריאה

ציור קיר מעשה ידי חייל מילואים שצויר במהלך מלאכת זיהוי החללים בקיבוץ כיסופים עבר שימור, הוצא למשמרת ועתיד להפוך לגלעד

אתי ואיתי זק ובנם שגיא בן ה-14 נרצחו בביתם בכיסופים בשבעה באוקטובר. תומר והדר, שני ילדיהם הבוגרים, לא היו באותו הזמן בביתם וניצלו. כמה שבועות לאחר מכן, כשתומר נכנסה לראשונה לבית השרוף, היא גילתה על הקיר החיצוני של הממ"ד המפויח ציור ובו נראים חיילי צה"ל עם רובה הניצבים מול ידיים מורמות מעלה המבקשות עזרה.  במסגרת פרויקט 'ארץ חפץ' של יד יצחק בן צבי לאיסוף, תיעוד ושימור בעוטף עזה, התברר שאיש מילואים מהיחידה לטיפול בחללים שנכנס לבית השרוף במסגרת תפקידו הוא שצייר באצבעותיו את הציור על הפיח. במשך מספר חודשים עמלו טובי המומחים לשימור הקיר ובסוף יולי 2024, במבצע מיוחד, הוצא הקיר והועבר לשימור במטרה לשמש גלעד זיכרון

קירות שחורים מפיח אינם מחזירים אור, כך גילו צוותי מיזם התיעוד של 'ארץ חפץ' בקיבוצי וישובי הנגב המערבי אחרי טבח שבעה באוקטובר. הצוותים הגיעו לזירות החורבן אחרי שחמישה שבועות, והחלו במלאכה האיטית והקשה של איסוף חפצים למטרות תיעוד והנצחה. בית אחר בית – בבתים שבהם אישרו בני המשפחה או קרוביה את העבודה – נכנס הצוות בזהירות, בכפפות ובמסכות, בחרדת קודש, אל החללים החרבים והעשנים, זרועי ההריסות, לאסוף כלי מטבח, ספרים, צעצועים, בגדים, רהיטים, וכל פריט שיכול לסייע בתיאור מה שהיה ומה שאיננו. החפצים מותכים, שרופים, מפוייחים, מעוותים, מעוקמים, מתפוררים. ובתים שעלו באש מכוסים ממסד עד טפחות בשכבה עבה של פיח, שאינה מחזירה אור ונושרת למגע יד. החלונות בבתים עודם מוגפים, נותרו כך מן הניסיון הנואש להתגונן מן המחבלים; בבתים אחרים נאטמו החלונות בלוחות עץ כדי להגן עליהם מפלישה ומבעלי חיים.
הצוות מונה נשות ואנשי מקצוע מתחום הרשמות, האוצרות, השימור והמוזיאולוגיה. לצידם פועלים אנשי יחידת "הקסדות הכחולות", יחידה ברשות הטבע והגנים האמונה על הצלת מורשת בנויה במצבי חירום ואתרי אסון.

משלחת 'ארץ חפץ' והקסדות הכחולות בעבודת התיעוד

מביתם השרוף של אתי, איתי ובנם בן ה-14 שגיא זק שבקיבוץ כיסופים, שם עבד הצוות באישורה של הבת הגדולה תומר (שלצד אחיה הדר לא שהתה בבית בשבעה באוקטובר וכך ניצלה), הוצאו מעט חפצים אישיים וכלי בית; הנזק לבית היה חמור ביותר, ולא נותר בו כמעט דבר, להוציא המיטה ומעט חפצים בחדר השינה בממ"ד, שם ככל הנראה נרצחו בני המשפחה וכלבם האהוב. אבל על קיר המבואה אל הממ"ד הצביעה תומר על תגלית שחיכתה לה שם כשהגיעה אל הבית: ציור קיר סכמטי, חפוז, המתאר שני חיילים חבושי קסדה ברובה שלוף. הרובים מצביעים אל הדלת הפרוצה שליד הקיר, המשקיפה מערבה, אל גדר הקיבוץ ומשם אל הגבול עם עזה. מימין לחיילים הוטבעו כפות ידיים מורמות במחווה של קריאה נואשת לעזרה. שבועות אחדים הסתובבה השמועה על ציור הקיר מפה לאוזן במשלחות התיעוד והתרבו הניחושים והספקולציות סביבו, ויום אחד חזר מיכה כהן, מנהל יחידת "הקסדות הכחולות" להצלת אוצרות מורשת התרבות במצבי חירום, ובידו מידע חדש: מבירורים בכה ובכה השיג את שם הצייר.

את הציור צייר יחיאל אופנר, חייל מילואים ביחידת המלב"ח (מפקדת טיפול בחללים), תושב כפר חב"ד, וצייר ומורה לחינוך מיוחד בחיים האזרחיים. בשיחה עימו הסביר כיצד נוצר הציור. אופנר הגיע לבית המשפחה ב-7/12/2023, נר ראשון של חנוכה, במסגרת תפקידו. סערת הרגשות שהציפה אותו לאחר העבודה בבית המשפחה פרצה בציור ספונטני על הקיר, שבו ייצג את הסיטואציה שהייתה אמורה לקרות במציאות: חיילי צה"ל מגינים על יושבי הבית. הציור נעשה באצבע על שכבת הפיח העבה שכיסתה את הקיר. באותו יום הדליקו יחיאל וחבריו נר ראשון של חנוכה בכניסה לבית המשפחה, לזכרם.

הדלקת נר ראשון של חנוכה בקיבוץ כיסופים, 7/12/2023. יחיאל אופנר נראה משמאל. שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

חשיבותו של הציור הייתה ברורה לכל המעורבים בעבודה, ובמהרה צורפו למיזם השימור המשמרים ד"ר אסף אורון ורני בן עמי ממעבדת השימור במוזיאון תל אביב לאומנות. במשך חודשים ארוכים ערכו השניים ניסויים בפיח על קירות החדר האחרים במטרה למצוא שיטה מתאימה לקיבוע הפיח על הקיר. פיח הוא חומר בלתי יציב בעליל, ואפילו הרוח שנשבה מפתח הדלת הפרוצה לידו השירה ממנו שכבה אחר שכבה. בסופו של דבר, ובעבודה קפדנית ודקדקנית, נמצאה הנוסחה לקיבוע הציור. אחר כך צופה הקיר בנייר ויריעות שיגנו עליו בעת ניסורו ושינועו, ואז נכנסו שוב לתמונה אנשי הקסדות הכחולות, שניצחו במקצועיות רבה על מלאכת ניסור הקיר וחילוצו מן הבית. את מלאכת האריזה הזהירה וההובלה עשתה בנדיבות רבה חברת הלוגיסטיקה  גלובוס, שהעמידה את אנשי המקצוע שלה למשימת העברת הקיר למשמרת.

רוני בן עמי עורכת ניסוי בקיבוע פיח על קיר אחר
רוני בן עמי וד"ר אסף אורון לצד הקיר
עבודת קיבוע הפיח
הכנת מסגרת לקיבוע הקיר
הקיר יוצא מן הבית
הקיר מגיע לבית אוצרות המדינה

מקיבוץ כיסופים הועבר הקיר למחסני אוצרות המדינה, עד שיועמד כגלעד, ככל הנראה בקיבוץ עצמו. על העבודה אמרה ד"ר נירית שלו כליפא, מנהלת המחלקה להיסטוריה חזותית, אוצרות ותיעוד ביד יצחק בן צבי שבמסגרתה, בסיוע משרד המורשת, פועל מיזם ארץ חפץ לתיעוד יישובי הנגב המערבי: "מדובר בשימור מאוד מסובך שלא היה כמותו בארץ ואולי גם בעולם. קשה מאוד לשמר ציור על פיח, שכן כל תזוזה או אפילו משב רוח קטן יכולים למחוק את הציור. במשך חודשים עשינו מאמצים אדירים כדי למצוא את הדרכים לשימור הציור על מנת שיהפוך לגלעד זיכרון למען משפחת זק ולמען הקהילות בנגב ומערבי. זו מטרתנו בפרויקט ארץ חפץ בעוטף עזה – לאסוף, לתעד ולשמר כל פרט למען הקהילות, היישובים ולמען הזיכרון ההיסטורי". ביום הוצאת הקיר, שהיה שיאו של תהליך עבודה של חודשים רבים, נכחו גם הצייר יחיאל אופנר, אחיה של אתי סא"ל שי בן יעיש, בני משפחה, רבש"צ כיסופים וכמובן משתתפי הפרויקט הרבים. 

כאן המקום לציין שנית את מסירותם ונדיבותם של העושים במלאכה שחברו ליד יצחק בן־צבי בעבודת שימור הקיר – מוזיאון תל אביב לאומנות ואנשי המעבדה לשימור בהנהלת ד"ר אסף אורון, יחידת הקסדות הכחולות, חברת גלובוס לוגיסטיקה ואחרים.