חפץ באוסף מתגלה כמעשה ידיו של אמן בלתי ידוע, אביה של עיתונאית אופנה מוכרת שתיעדה את האלבום המשפחתי במיזם "ישראל נגלית לעין"
בחנוכה תש"ך (1959 או 1960) העניק הילד ישעיהו אברהמי מרמת השרון לנשיא יצחק בן צבי ולרחל ינאית מנורת חנוכה יוצאת דופן, עשויה עץ זית וסלילי חוטים (מספרה באוסף YBZ.33.2019; לפריט במאגר החפצים, ראו כאן). המנורה חתומה בתחתיתה בצריבה על העץ: "יוצר ע"י י' פולישוק, רחוב הכובשים 13, רחוב הרב קוק 34 תל אביב".
אחרי חיפוש מדוקדק התגלה, לשמחת לב כל א.נשי המחלקה, שהמנורה היא תוצרת בית המלאכה של לא אחר מיצחק פולישוק, אמן עץ זית ואביה של נורית בת יער, "הגברת הראשונה של תיעוד וסיקור האופנה" – חוקרת אופנה, עיתונאית אופנה ואייקון אופנה. נורית תיעדה את האלבום המשפחתי (ראו כאן) במיזם "ישראל נגלית לעין" של יד יצחק בן־צבי.
בסיפור המשפחה המתועד באלבום מספרת נורית כיצד נולדה קריירת האופנה שלה בבית המלאכה של אביה. יצחק ייצר כפתורי עץ זית עבור מעילי המדבר של "משכית". פעם אחת, בהעדר שליח, הגיעה נורית אל הסטודיו של פיני לייטרסדורף, המעצבת הראשית של "משכית", ובידיה הכפתורים. לייטרסדורף התרשמה מיופיה והציעה לה לשמש כדוגמנית עבור החברה, ואף שסרבה בתחילה, בסופו של דבר למדה נורית דוגמנות, שימשה כדוגמנית עבור "משכית" וחברות רבות אחרות ואחר כך הפכה לאושיית אופנה, חוקרת ועיתונאית בתחום.
באופן מפתיע למדי, אין כל פרסומות לבית המלאכה בעיתונות. העדויות היחידות לקיומו הן מודעות דרושים ספורות בחיפוש אחר חרט עץ, שבהן אין מצוין שם בית המלאכה אלא רק כתובתו, המוכרת לנו בזכות היותה חרותה על המנורה. כלים אחרים מעשה ידיו טרם מצאנו, אך עוד חזון למועד. אם ברשותכם חפצי עץ זית חתומים "חן" או "פולישוק" – נשמח לשמוע. גם את ישעיהו אברהמי נשמח לאתר.
כעת מיוצג יצחק פולישוק בשני אוספים שונים: תצלומים וחפצים. גם תגליות קטנות על חפצים יכולות להיות סיבה למסיבה!
הקישור הועתק
חפצים מתוך המאמר
מנורת חנוכה עשויה עץ זית וסלילי חוטים
מתנת ישעיהו אברהמי מרמת השרון ליצחק בן צבי ולרחל ינאית, תש"ך
