object(WP_Post)#19306 (24) { ["ID"]=> int(5503) ["post_author"]=> string(1) "4" ["post_date"]=> string(19) "2025-04-10 16:07:13" ["post_date_gmt"]=> string(19) "2025-04-10 13:07:13" ["post_content"]=> string(9707) "

באוסף מתנות הנשיא יצחק בן־צבי מצויה צלחת קרמיקה נאה, אחת מצמד שהעניק האמן אלעזר-אליעזר "לוזר" הלבני (1901–1984) לבית הנשיא בשני מועדים שונים. על בסיס הצלחת שתי דבקיות נייר ועליהן הקדשה בכתב יד האמן, מחוקה בחלקה מפאת חשיפה ללחות: "לבית [נשיא] מדינת [ישראל] / רחל ו[יצחק] בן־[צבי] / בכבוד ויקר / שי לחג הפסח תשי"ז / מאת אלעזר הלבני, רמת־אלחנן"; "מועדים לשמחה. חגים וזמנים לששון".

האמן, אלעזר (ולעתים אליעזר) הלבני, הוא דמות מייצגת מדור העלייה השלישית. הוא היה יליד טורקה – אז בגליציה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בחבל לבוב שמערב אוקראינה. כילד היה מרותק למיטתו תקופה ארוכה, ואת הזמן העביר בציור וברישום. כשקמה בעירו "תנועת הנוער הציונית-רומנטית-חולמת-משנה-טבע-אדם-ופני-עולם" (לשונו של ההיסטוריון שלמה שבא במאמרו על האמן, "דבר", 9 ביולי 1982), כלומר, השומר הצעיר, הצטרף אליה. בשנת 1920 עלה לארץ, ותחילה עסק עם חבריו לגרעין ההכשרה של בית אלפא בסלילת כביש ג'דה–חיפה, לצד קבוצות נוספות – "הפועל הצעיר", "אחדות העבודה" ואחרות. "בימים עבדו ובלילות רקדו ושרו כמטורפים" כותב שלמה שבא. "לאורך הכבישים נולדו התורות, הדעות, הצעקות האהבות והשנאות של העתיד" (שם). הלבני עבד במחצבה ושם נפצע קשות בפיצוץ; ידו רוסקה והוא התעוור בעינו האחת. סמוך לכך עלה הגרעין על הקרקע והקים את בית אלפא, הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר. הלבני שימש תחילה כמנהל החשבונות של הקיבוץ, ואז עבר לכרם. לצד עבודתו אייר את עיתון הקיר "ברחש". ברשימתו של יובל דניאלי, "הקריקטורה הקיבוצית", 7 במרץ 2012, בבלוג "יד יערי יום יום", העוסקת בתערוכה שאצרו דניאלי ומוקי צור ואשר עסקה בנושא זה, מספר צור:

"קיבוץ א' סיים את סלילת הכביש חיפה־ג'ידה. הייתה אבטלה, הייאוש התגנב והרעב כרסם. כשהגיע הגזבר מחיפה עם עגלת לחמים, היו החברים יוצאים לקראתו במחול. אליהו רפפורט הזמין את כל אוהדי התנועה מאזור חיפה לליל שירה במחנה. באו רבים כדי לנחם את הקיבוץ וכדי ל[ה]תעלות. שירתו הגרמנית הייתה כה גבוהה וארוכה שהפיהוקים והשעמום השתלטו על הכול. האוהדים עזבו על קצות האצבעות והקיבוץ שב אל ייאושו, גם מן הערב של אליהו. לוזר (אליעזר הלבני) הסתער על חדר האוכל בלילה. הוא צייר בקדחתנות קריקטורות של חברי הקיבוץ ותלה אותן. עם שחר התפרקד קרוב לחדר האוכל וחיכה. חברי הקיבוץ שהתעוררו ונכנסו לחדר האוכל החלו לשאוג מצחוק. התקבץ הקיבוץ ומרוב צחוק פרץ בריקוד".

כשהתפלג בית אלפא, עזב הלבני עם הפורשים לרמת יוחנן. עם העוזבים נמנה גם מתתיהו שלם – משורר, מלחין ויוצר טקסי החג שהניח את אבני היסוד לחגי הקיבוץ. כבר בבית אלפא סייע הלבני ביצירת עיטורים לחגים השונים, ועד מהרה קיבל עליו את התפקיד גם ברמת יוחנן, והחל לעטר את קירות חדר האוכל בציורים גדולים לקראת החגים. הוא היה מסתגר בחדר העבודה במשך ימים, ומצייר על יריעות נייר אריזה שהיה אוסף לשם כך. בשנים 1943 ו-1946 אף עיצב ועיטר את הגדת הקיבוץ.

הצלחת עשויה קרמיקה צבועה ומזוגגת. במרכזה, על רקע תכול, המילה "פסח" באותיות גדולות ומסוגננות בגוני החום, מעוטרות בדגמים צמחיים סכמטיים. שפת הצלחת הרחבה יוצרת אפריז ובו, על רקע כחול, צועדות בסך דמויות, אף הן סכמטיות משהו: שתי נשים לבושות לבן נושאות אלומות שיבולים; שני גברים צועדים נמרצות ובידיהם מגלים; גבר אחד מוביל פר; נערה נושאת אשכול ענבים במוט; אישה וילדתה מוליכות תיש. בני האדם, בעלי החיים והיבול צבועים בגוני הלבן, השחור, בצהוב והחום. בין קבוצה לקבוצה מפרידים גבעולים גדולים נושאי פרחים, שמידותיהם הגדולות אינן פרופורציונליות לדמויות, ומשוות להם מראה של עצים פורחים ונטולי עלים.

צלחות פסח וקערות סדר – שאינן היינו הך – קיימות בווריאציות שונות: כסף, פורצלן, בדיל ועץ; צלחות שעליהן מקום לסימני הסדר (מספרם וסוגיהם משתנים בין קהילות ומסורות); צלחות תלת-קומתיות למצות; צלחות שעליהן מנויים שנים עשר הסימנים המסמנים את שלבי הסדר, צלחות שעליהן פסוקים או דימויים מענייני היום כגון קרבן הפסח או ערי המסכנות במצרים; צלחות שעליהן המילים "פסח מצה ומרור"; וצלחות מינימליסטיות שעליהן המילה "פסח" בלבד. הצלחת שלפנינו משתייכת אפוא למסורת ארוכה ונכבדת של כלים השייכים לשולחן החג, שימושית ורעיונית, מעטרים אותו ומדגימים בכלים טקסטואליים או חזותיים את מסריו ואת הרעיונות המלווים אותו.

את עיטורי החגים של הלבני אפשר למצוא בחדר האוכל ברמת יוחנן, שם שחזר בקרמיקה בשנות ה-70 את ציורי החגים שיצר בשנות ה-30 וה-40. העבודה המקורית והעבודה המשוחזרת מתועדות בסקר אמנות הקיר. בין היתר, על קיר חדר האוכל קבועה צלחת דומה מעשה ידיו. אנקדוטה בעיתונות (הארץ, 19 באפריל 1946) מספרת שעיטורי החגים של הלבני התפרסמו כל כך, עד שחדר האוכל ברמת יוחנן הפך ליעד ראוי לעלייה לרגל כדי להתרשם מהם. עבודותיו ממשיכות לעטר את קירות חדר האוכל ברמת יוחנן, ולראותן אפשר גם בו וגם במרשתת, בסקר אמנות הקיר.

" ["post_title"]=> string(65) "מועדים לשמחה: אליעזר הלבני, אמן חלוץ" ["post_excerpt"]=> string(240) "עיטורי החגים בחדר האוכל ברמת יוחנן – המוקדמים והמאוחרים – היו לשם דבר. על האמן, אליעזר הלבני, ועל צלחת מעשה ידיו באוסף יד יצחק בן צבי" ["post_status"]=> string(7) "publish" ["comment_status"]=> string(6) "closed" ["ping_status"]=> string(4) "open" ["post_password"]=> string(0) "" ["post_name"]=> string(179) "%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%94-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8-%d7%94%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%9e%d7%9f-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a5" ["to_ping"]=> string(0) "" ["pinged"]=> string(0) "" ["post_modified"]=> string(19) "2025-04-10 16:09:00" ["post_modified_gmt"]=> string(19) "2025-04-10 13:09:00" ["post_content_filtered"]=> string(0) "" ["post_parent"]=> int(0) ["guid"]=> string(34) "https://eretzhefetz.org.il/?p=5503" ["menu_order"]=> int(0) ["post_type"]=> string(4) "post" ["post_mime_type"]=> string(0) "" ["comment_count"]=> string(1) "0" ["filter"]=> string(3) "raw" }